ציור וציירים

אמנות נאיבית (Naïve art) או "אמנות פרימיטיבית", היא אומנות, בדרך כלל בתחום הציור, המאופיינת בפשטות וחוסר באלמנטים או איכויות הנמצאים באמנות של אמנים מאומנים ובעלי השכלה רשמית.

"תיבת נח", ציור של אדוארד היקס

המאפיינים של אמנות נאיבית:

מספרים סיפור פשוט לקליטה מחיי יום יום, לרוב עם בני אדם.
מיצגים אידילזציה של הצייר את המציאות - מיפים את המציאות.
אי שמירת פרספקטיבה- בעיקר פירוט גם בפרטים מרוחקים.
שימוש רב בתבניות חוזרות - ריבוי פרטים.
צבעים חמים ועזים.
לפעמים דגש על קווי מתאר.
לרוב הדמויות שטוחות, חסרות נפח אם כי לא תמיד.
אין עניין במרקם, בהבעה, בפרופורציות נכונות ובאנטומיה.
אין שימוש רב באור וצל.
לעתים קרובות אין עניין בקומפוזיציה.

הדוגמה הטובה ביותר לציור הפרימיטיבי הם ציורי ילדים. דוגמאות אחרות הן יצירות הפיסול של עמים שונים, כגון: באפריקה או בדרום אמריקה לפני הכיבוש הספרדי.

האמנות הנאיבית מאופיינת פעמים רבות בסצינות אידיליות מחיי היום-יום, בהאדרת התמימות כמו גם בשימוש בצבעים בהירים מלאי חיוניות התואמים פרספקטיבה של ילדים. הציורים קלים מאוד להבנה ולפרשנות והפשטות היא אחד מסימני ההיכר הבולטים שלה. אמנים נאיבים רבים מבטאים בציוריהם את משאלת לבם לאיך אמור להראות עולמנו. חזון זה בא לידי ביטוי בצבעוניות הרבה ובראיית עולם אופטימית וחיובית.

המושג אמנות נאיבית מניח את הימצאותה של דרך ביטוי אמנותית מושכלת אך עם זאת, באופן פרדוקסלי לכאורה ישנם בתי ספר של אמנים נאיבים. עם הזמן הפך הסגנון למקובל ואף כזה שאמנים בוחרים בו מרצונם, כביטוי להעדפה אמנותית. הסגנון הפך לפופולרי ומוכר עד כדי כך שישנן דוגמאות רבות הנחשבות "פסאודו-נאיביות" (pseudo-naïve art).